מה קורה בהריון אחרי גיל 35

בעשורים האחרונים אנו עדים לעלייה ניכרת בתוחלת החיים, ובצידה עלייה מקבילה ביכולות הגופניות והשכליות של אנשים מבוגרים. לא בכדי נתבעה האמרה כי "הארבעים הוא העשרים החדש", ובכל שנה גם רף זה הולך ועולה. לפי רישומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בעוד שבשנת 1970 גברים נישאו בממוצע בגיל 25 ונשים בגיל 21.7, הרי שבשנת 2013 קפץ גילם הממוצע של הגברים ל-27.7 ושל הנשים ל-25.1 שנים. 

 

לא ממהרים להקים משפחה

​

המצאת הגלולה למניעת הריון (ואמצעי מניעה אחרים) אפשרה לנשים לשלוט בחיי הפריון שלהן, כך שיתאימו יותר למציאות המשתנה. ולראיה, בעשרים השנים האחרונות עלה גיל האם הממוצע בהריון הראשון מ-25 ל-27.5 בקירוב. אגב - המגמה הזו ניכרת בכל הדתות בישראל: יהודיות, מוסלמיות, דרוזיות, נוצריות ועוד. 

 

גם במדינות אחרות ניתן לראות מגמות זהות: בארצות הברית, הגיל הממוצע להריון עלה מ-24.6 בשנת 1970 ל-27.2 בשנת 2000. בהולנד, שוויץ ויפן הגיל הממוצע להריון ראשון עלה בין 2.5 ל-4 שנים בקירוב בשנים האחרונות. במקביל, שיעור הנשים היולדות מעל גיל 40-45 עלה באופן ניכר ברחבי העולם. לדוגמה, רק שני הריונות מתוך 10,000 היו של נשים בגיל 44 ומעלה בארה"ב בשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת, ואילו בשנת 2005 שיעור זה עלה פי שלושה.

​

הביולוגיה לעומת הטכנולוגיה 

​

עם זאת, הביולוגיה הכרוכה בפריון אינה מתקדמת יחד עם הטכנולוגיה המאפשרת איכות חיים בגיל המבוגר. מבחינה ביולוגית, שיא חיי הפריון של האישה הוא בשנות העשרים לחייה, וכבר בגילי 30 פלוס חלה ירידה ניכרת בסיכוי להרות. מחקרים שונים שבוצעו בקרב אוכלוסיות שאינן נעזרות בשיטות לתכנון משפחה (כמו ההוטרטים בצפון אמריקה) הדגימו כי בעוד שיעורי אי הפריון הכלליים עמדו על סביב 2.5%, הרי שבגיל 34 הם עמדו על 11%, בגיל 40 על 33% ובגיל 45 על 87%. המידע המרכזי שעלה ממחקרים שונים הראה כי חיי הפריון של האישה נמצאים בשיאם אי שם בין גיל 20 לגיל 24, כי הפריון יורד במעט עד גיל 30-34, אולם לאחר מכן צונח באופן משמעותי. גם שיעורי ההצלחה בטיפולי פריון יורדים באופן משמעותי עם הגיל. הן היכולת להשיג ביציות באיכות טובה, והן היכולת להפרותן להשיג הריון יורדים עם הגיל. 

​

פרט לצניחה ביכולת להשיג הפריה והריון, גם היכולת של הגוף לשמור על ההריון יורדת עם השנים. שיעורי ההפלות הטבעיות בהריונות עצמוניים (ללא טיפולי פריון) היא לרוב נמוכה עד גיל 30 (עד 15% בקירוב), עם עלייה קלה עד גיל 34 (עד 21% לערך). עם זאת, שיעורי ההפלות ממריאים מעל גיל 34 (עד 28%) ואף למעלה מכך בגיל 40 ומעלה (עד 52%). דפוס דומה ניכר גם בהריונות שהושגו בטכנולוגיות הפריה שונות, אך לא כאשר מדובר בתרומת ביצית. יש לזכור שבגיל מבוגר רבים מן ההריונות מושגים תוך שימוש בטכנולוגיות הפרייה מתקדמות וגם בתרומת ביצית מתורמת צעירה.

​

סיכונים בלידות בגיל מאוחר

​

אין תשובה חד משמעית לשאלה - מהו גיל אימהי מבוגר. עם זאת, על פי ההגדרה המקובלת בספרות הרפואית, גיל אימהי מבוגר הוא הריון לאחר גיל 35. עם זאת, מחקרים רבים בחנו את תוצאות ההריון גם בגילים מבוגרים יותר. ראשית, מבחינה עוברית. מספר מחקרים הדגימו עלייה בשיעור לידות המת בגיל אימהי מבוגר. מחקר אחד, שכלל מעל 6 מיליון נשים, הדגים כי גיל אימהי של 35-39 שנים מעלה את הסיכון ללידת עובר מת פי 1.5, ובגיל 40 ומעלה פי 3.

 

מחקר נוסף, שכלל מעל 5.5 מיליון נשים, הדגים מגמה דומה. עם זאת, צריך לזכור כי במחקרים כה גדולים לרוב קשה לבודד באופן סגולי את הסיבה למוות העוברי, ובמקרים רבים קיימים גורמים נוספים היכולים להיות קשורים למוות העוברי (כגון מומים עובריים, ששכיחותם עולה עם העלייה בגיל האימהי). על כן, קרוב לוודאי שקיימת עלייה קלה בסיכון ללידת מת, אולם המספרים המוחלטים קטנים. 

 

בנוסף, גיל אימהי מבוגר כרוך בסיבוכים מיילדותיים נוספים המשפיעים על העובר, ובראשם לידה מוקדמת המובילה ללידת פג. מחקרים שונים הדגימו תוצאות שונות, אולם ברוב המחקרים מדובר על סיכון קל מאוד בגילאים 35-40, וסיכון של עד פי 2-3 ללידה מוקדמת בגילאים 40 ומעלה. כמו כן, הגיל המבוגר מהווה גם גורם סיכון ללידת יילוד במשקלים נמוכים. כדאי גם לזכור שבשל טיפולי ההפריה החוץ גופית, חלק ניכר מההריונות בגיל המבוגר הם הריונות מרובי עוברים (למשל, כחמישית מההריונות בגיל 45 ומעלה, לעומת 3-5% בגילאים צעירים יותר, הם הריונות מרובי עוברים), והריונות אלו אף הם חושפים את העוברים לסיכונים של לידה מוקדמת, משקל לידה נמוך, סיבוכי פגות ועוד.

​

סוכרת הריון וניתוח קיסרי

 

ומה לגבי האם? ובכן, גם האם נמצאת בסיכון גבוה יותר לסיבוכים הריוניים. מחלות הנמצאות באופן מסורתי כקשורות לגיל (כגון יתר לחץ דם וסוכרת) קיימות בשיעורים גבוהים יותר בקרב נשים הרות בגיל מבוגר יותר, עוד בטרם ההריון. מחלות כרוניות אלו הופכות את ההריון להריון בסיכון גבוה, על כל המשמעויות הנובעות מכך. 

 

זאת ועוד, גם שכיחותן של מחלות המתפתחות במהלך ההריון (כגון רעלת הריון וסוכרת הריון) עולה עם העלייה בגיל האם. בנוסף, הסיכוי שההריון יסתיים בניתוח קיסרי הולך ועולה אף הוא. גם הסיבוכים שלאחר הלידה עולים בשיעורים עם העלייה בגיל האם, לרבות הסיכון לדמם לאחר הלידה, הצורך בעירויי דם, חום לאחר הלידה ואשפוז ממושך לאחר הלידה. 

 

על פי מחקר שבדק את תוצאות ההריון בנשים מעל גיל 45 התברר כי במידה וההריון נמשך לאחר שבוע 24 אמנם שיעור הניתוחים הקיסריים גבוה מאוד וקיים שיעור מוגבר של סוכרת הריונית, לידה מוקדמת ומחלות יתר לחץ דם, אך לרוב הנשים היו תוצאות הריון טובות. 

 

חשוב לציין כי הדבר נכון בעיקר להריונות עם עובר יחיד, ולידות בגיל המבוגר של הריונות מרובי עוברים קשורים בסיבוכי הריון קשים יותר ותוצאות הריון פחות טובות בהרבה בהשוואה לנשים צעירות יותר עם הריונות מרובי עוברים.

 

יחד עם זאת, חשוב לזכור שתי נקודות מרכזיות: הראשונה, איכות הרפואה המיילדותית בישראל היא מהטובות בעולם, ועל כן לא תמיד מסקנות ממחקרים בין-לאומיים ישימות לאוכלוסיה הישראלית. השניה, למרות העלייה בשיעור הסיבוכים עם העלייה בגיל האם, הרי שעדיין רוב ההריונות בגיל המבוגר מסתיימים עם תוצאה טובה. אך, יש להקפיד על בחירה נכונה של המקרים בהם נשקל הריון בגיל זה ורצוי לבצע ייעוץ מותאם אישית לפני הליך הפריון על ידי רופאים המתמחים בכך.